קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
חולין · פרק ז משנה ב
מפני. תני האי טעמא לאשמועינן דדוקא שלימה משום דמקומה ניכר אבל לא חתוכה, הר"ן (במתני'):
תי"ט ד"ה שולח וכו' - שמותר וכו'. כך דקדק הר"ן, דלהרמב"ם הא דנקט נכרי לומר דמותר בהנאה, וז"ל הרמב"ם בפ"ח הי"ד ממאכלות
אסורות, גיד הנשה מותר בהנאה לפיכך מותר לאדם לשלוח לנכרי ירך שגיד הנשה בתוכה. ועוד כתב שם הר"ן, דלרבותא נקט דשלימה מותר וחתוכה אסור, לא מבעיא לישראל דאסור, שמא יהיה סבור שניטל הגיד ויאכלנה, אלא אפילו לנכרי אסור שמא יחזור וימכרנה לישראל: