אור ברסלב
קול הרמז קדשים חולין › פרק ז משנה א

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

חולין · פרק ז משנה א

פרק ו משנה ז

שאין לו. בגמרא (צב,ב) בעיא אם נמצא לו כף עגול, אי בתר דידיה אזלינן ואסור או דלמא בתר מיניה אזלינן ומותר, וסלקא בתיק"ו. ואפשר דאף תנא מספקא ליה ומשום הכי תנא מפני שאין לו כף, וכלומר דודאי אז מותר הא אם יש לו אסור מספק. אי נמי אפשר דאשמועינן דאין צריך לבדוק אחריו, כדפסק שו"ע סי' ס"ה ס"ה, וז"ש ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף על הרוב ואזלינן בתר רובא:

תי"ט ד"ה וחלבו וכו' - שליל וכו'. גם רש"י פי' כן במתני'. ומאי דהקשה התי"ט דבגמרא ליתא אלא אוקמתא דלדברי הכל, הא ליתא דאמתני' לא אוקימנא מידי, אלא אמאי דקאמר שמואל וחלבו מותר לכו"ע, בהא שקלינן וטרינן ואוקמינן אגיד קאמר, ואדרבא מהא משמע דחלבו מותר דתנן במתני', אינו דגיד דאם כן מאי קמ"ל שמואל. אלא ודאי דמתני' מצי לפרושי דבחלב שליל עסקינן או בחלב דגיד, ומשום הכי לא מקשינן חלב מאן דכר שמיה, ואי הוה מקשינן הוה מתרץ כתריץ בתר הכי (צג,ב) בנאמנין עליו ועל החלב, דאמרינן הכי קאמר אין נאמנין עליו ועל החלב וחכמים אומרים נאמנים עליו ועל החלב, הכי נמי הוא אמינא ונוהג בשליל וחלבו אסור, רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר, ולפי דעת הרמב"ם מפרש מתניתין בחלב שליל, מדבריו פ"ז ה"ג דהל' מאכלות אסורות:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה