אור ברסלב
קול הרמז קדשים חולין › פרק ה משנה א

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

חולין · פרק ה משנה א

פרק ד משנה ז

הרע"ב ד"ה בין וכו' - איידי וכו'. ולעד"ן דכיון דחולין ומוקדשים אינהו בחד פרשתא (ויקרא כב), סד"א דוקא בארץ דאפשר לתרווייהו נהיגי, אבל בחו"ל דלא חזיא לקרבן אימא לא לינהוג, קמ"ל דשור הפסיק הענין: ד"ה והשני וכו' - תרי גברי. ובהכי דייקא מתניתין דלא תני ועל השני סופג את הארבעים, לאשמועינן דאפילו היה איש שני שוחט את השני סופג ארבעים:

ד"ה ושניהם סופגים וכו'. פי' גם השני אינו לוקה אלא ארבעים ולא לוקה עוד ארבעים משום מחוסר זמן, דאינו אלא לאו הבא מכלל עשה והוא עשה שנאמר (שם כב,כז) מיום השמיני והלאה ירצה, כן כתב הרמב"ם (בפירושו) והוא מהש"ס (פא,א):

תי"ט ד"ה אותו וכו' - סתם וכו'. אבל מתני' דהכא ודאי ס"ל דאינו נוהג אלא בנקבות, דתנן שלוקה ארבעים, ואילו לרבי יהודה (עט,א),

דמספקא ליה אי חוששין לזרע האב, איסור איכא מלקות ליכא, וכדכתב בשו"ע יו"ד סי' ט"ז ס"ב:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה