קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
חולין · פרק ד משנה ד
הבשר טהור. נראה לי דר"ל אעפ"י שהוא אסור משום (שמות כב,ל) בשר בשדה טרפה כדלעיל פ"ב (לז,א) מ"מ הוא טהור:
מנין לטריפה. תניא בברייתא (עג,א), אמרו לו הרבה מצלת על שאינו גופה יותר מגופה שהרי שנינו חותך מן העובר שבמעיה וכו', כדאיתא בריש פרקין (מ"א סח,א). ונראה דתנא דידן לא תנייה משום דסמיך לדלעיל: הרע"ב ד"ה הבשר מגע וכו' - מטמא וכו'. פי' שמטמאה אדם וכלים, כדלקמן פ"ט מ"ז, עיי"ש בפי' הר"ב:
כנבלה. אי נמי אם יצא עובר מת נבלה גמורה הוי האבר מאחר שלא טהרתו שחיטת אמו, רש"י (במתני'):