קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
חולין · פרק ד משנה ב
ומשליך. וכל שכן דמותר למכרו לגוי, שהרי אפילו בעל מום מותר להאכילו לגוי, כדתנן בבכורות פ"ה מ"ב, אבל הכא קמ"ל דאפילו לכלב מותר, דע"כ לא אמרה תורה (דברים יב,טו) ואכלת (בכורות טו,א. תמורה לא,א) ולא לכלבים, אלא בראוי להאכל. א"נ דאפשר דהני אבר אבר מאיסי ולא חזו למיזבן: