אור ברסלב
קול הרמז קדשים חולין › פרק ג משנה א

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

חולין · פרק ג משנה א

פרק ב משנה י

אלו טרפות. נמצא בתוס' (מב,א ד"ה אלו), דיש גורסין ואלו טרפות בוי"ו, וקאי אכל אינהו דלעיל שהן נבילות, וקאמר הכא ואלו טרפות:

נקובת הוושט. לא התחיל במוח שהוא בראש, לפי שהטרפיות אינן נמצאות היטב אלא לאחר השחיטה, שממשמשים באיברים ורואים

אותם. אי נמי דהני תרי קדמאי אינון אליבא דרבי עקיבא קודם חזרה וכדכתב התי"ט לקמן, ולדידיה הוו רבותא ומשום הכי אקדמינהו. אי נמי שינה משאר הבבות לרמוז שאלו התרי בבות נשנו אליבא דרבי עקיבא: המסס. מהערוך נראה דה' המסס היא ה' הידיעה, שכן הביאו בערך מסס, ונכון הוא, דלפי זה יש בה ה' הידיעה כשאר האיברים השנויים

במשנה, ולפי הפירוש מהר"ב [מוסף הערוך] הו"ל למימר ההמסס:

הרע"ב ד"ה ניקב הושט וכו' - טרפה וכו'. משום דזמנין דמתח ליה ומתרמו להו אהדדי והוה ליה נקב גמר:

ד"ה ניקב הלב וכו' - שני חללים וכו'. כן כתב הרמב"ם בפירושו, וכן נראה מלשון חיבורו פ"ו ה"ה מהל' שחיטה, אבל הטור כתב בסי' מ' דיש לו ג' חללים, וכן כתב השו"ע, וכפי' רש"י דמ"ה ע"ב, דיש לו חלל האמצעי שהוא גדול והרבה חדרים קטנים יש לו סביב:

ד"ה ונפסק וכו' - ואפילו לא וכו'. אפשר לומר דאי הוה תני נפסק חוט השדרה הוא אמינא אפילו למעלה מהפולין ולמטה מן הפרשות, הילכך איכפל תנא למתני לומר דוקא חוט השדרה ובמקום דשייכא לישנא דשבירה, כי למעלה מהפולין הוא פי קדרת המוח ושייכא בה לישנא דפחיתה, כדלקמן משנה ב' נפחתה הגולגולת:

ד"ה הריאה שניקבה וכו' - לאינתוקי וכו'. ודאי דאינו ר"ל שסוף הסירכא להתפרק, שזוהי דעת התוס' (מו,ב ד"ה היינו), ולא אמרינן אין סירכא בלא נקב, אבל ר"ל דעביד קרום הסירכא להסתר, דקרום מחמת מכה בריאה אינו קרום, וכ"כ רש"י (ד"ה לית להו):

ד"ה המסס וכו' - הכוסות וכו'. פי' רש"י פ"ג דסוכה (לד,א ד"ה בית הכוסות), לפי שעשוי ככובע וככוס. לפי המוחש נראה לפי שעשוי כוסות כוסות, וכן כתב הרמב"ם בפירושו, שיש בו גומות גדולות: תי"ט ד"ה או שחסרה וכו' - דלר"ש וכו'. היינו למ"ד (מז,ב. מח,ב), דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון אליבא דרבנן, תנא חסרה משום

רבי שמעון, אבל למ"ד דלרבנן חסרון מבפנים שמיה חסרון תני ליה אפילו לרבנן, תוס' (מב,א ד"ה או שחסרה), וכן הוא בגמרא. ומ"ש הר"ב שחסר אחד מחמשה אונות, כן פי' הרמב"ם, ואזיל לטעמיה דכתב בפ"ח ה"ז מהל' שחיטה, דחסרה הריאה הרי היא כחסר אחת מהאונות, ועיין מ"ש הב"י ביו"ד סי' ל"ו (ד"ה כתב הרמב"ם):

בחסרה. ר"ל בנקובה דיש בה חסרון מודה רבי שמעון אפילו דלא תנקב לבית הסמפונות:

ד"ה המסס ובית הכוסות וכו' - דלפי וכו'. י"ל כמ"ש ההגהה יו"ד סי' מ"ח ס"ז בשם רש"י וא"ו הארוך, דהמסס חמיר מבית הכוסות דאפילו נקב שאינו מפולש פוסל בו מה שאין כן בבית הכוסות, ולפי זה מתני' זו אף זו:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה