קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
חולין · פרק ב משנה ז
הרע"ב ד"ה מקום וכו' - ובזריקה וכו'. כן כתב רש"י (לט,ב ד"ה חולין), והקשה ריב"א (תוס' ד"ה מקום), דבזריקת דם לעבודה זרה לא אתסר בשר כדמוכח בגמרא. ותירצו דדם מיהא איתסר. והקשה המהרש"א בעל חידושי הלכות דהוא הדין בהקטרת חלב לעבודה זרה דחלב ודאי איתסר. ותירץ דדוקא בשחיטה וזריקה פוסל מעבודה לעבודה השוחט או זורק להקטיר לע"ז, מה שאין כן במקטיר בכונה לעבודה אחרת לע"ז. והרז"ה פי' בדרך אחרת, דהיינו מ"ש בגמרא שהמחשבה פוסלת המוקדשים בארבע עבודות, ור"ל שכולם ישים מעבודה לעבודה בשחיטת קדשים, שוחט להולך או לקבל או לזרוק או להקטיר, וכן בשאר עבודות כדתנן פ"ב דזבחים מ"ג, אבל בע"ז ליתנהו אלא עבודת שוחט על מנת לזרוק או להקטיר, ודוקא בשחיטה ולא בשאר עבודות:
דשייכא וכו'. דכתיב (ירמיה ז,ט) וקטר לבעל:
תי"ט ד"ה מחצר וכו' - לאו דוקא וכו'. קשיא לי חדא דלא אפשר לאסוקי כך אדעתין דהא קרבנות הגוים אינם אלא עולות, כדכתב הרמב"ם
פ"ג ה"ב מהל' מעשה הקרבנות, ואם כן מה לי בשר מה לי חלב ודם והלא כולה סלקא לגבוה. ועוד אם כן מאי אפילו. ונראה לי דר"ל אפילו לא כיון אלא לבשר הפחות שבכל הגוף: