קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק יג משנה ח
הרע"ב ד"ה נתן וכו'. רש"י (במתני') כתב, כדי נסבה. ונראה דר"ל מאי דתני חזר ונתן בפנים הוא לחנם דמה בכך לפטרו. וקשה לי
דהרמב"ם נסבה לכולה בבא בפי"ט הי"ג מהל' מעשה הקרבנות. ועוד דיהיב בה טעמא, שהרי כולו ראוי (לבוא)[ליקרב] בפנים. ודוחק לומר הרמב"ם כדי נסבה:
סיפא וכו'. צריך ליתן טעם לזה, דאמאי מהדר תנא למתני סברת רבי נחמיה דכבר תנייה לעיל, ולא עוד אלא דתנא רישא דפשיטא אגב
האי סיפא. ונראה לומר במאי דאמרינן בגמרא (קיב,ב), דבבא דאחד בפנים ואחד בחוץ דפטור אתאן לת"ק דרבי אלעזר ברבי שמעון, דאיהו סבר בפרק כל הפסולין דל"ד ע"ב, דכוס אחד עושה את חבירו שירים, ונשפך ליסוד, ות"ק סבר דעושהו דחוי, ונשפך לאמה, וכתב רש"י דהאי ת"ק רבי נחמיה הוא דאמר הכא בקבל דמה בכוס אחד נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב, דשירים נינהו, והיכא דקבלו בשני כוסות אמר אחד בפנים ואחד בחוץ פטור, אלמא כוס שני לאו שירים נינהו אלא דיחוי ונשפך לאמה, הילכך לא מחייב עליה בחוץ. ולפי זה כולה מתני' רבי נחמיה והלכתא כוותיה בהא דעושה דיחוי, כדפסק הרמב"ם פ"ב הכ"א מהל' פסולי המוקדשין, ומשום הכי הדר תנא למיתני ההיא דשירי הדם, לאשמועינן טעמא דאחד בפנים ואחד בחוץ דפטור, דמההיא דשירי הדם דרישא נשמע לדסיפא וכדכתב רש"י. והשתא ניחא דאע"ג דההיא דשירי הדם אינה הלכה הוכרח התנא לסותמה, דאי תני בה דברי רבי נחמיה הו"א דסיפא לאו רבי נחמיה היא. ודע דבגמרא גרסינן גבי בבא דאחד בפנים וכו', אתאן לת"ק דרבי אלעזר ברבי שמעון, ומאן דתנא דפליג ארבי אלעזר ברבי שמעון רבי נחמיה היא. וכך הגיה בעל ברכת הזבח, והכי מוכח מדברי רש"י. והשתא מ"ש הר"ב ד"ה אחד בפנים וכו', ואפילו לרבי נחמיה, לא דק דרבי נחמיה דוקא היא. איברא דרש"י כתב גם הוא כך במשנה, אלא דכתביה לפי הס"ד קודם דידעינן דרבי נחמיה היא:
ד"ה והפנימי וכו' - שהדם וכו'. כדתנן לעיל פ"ח מי"ב:
ד"ה כשם וכו' - דיהבה וכו'. בעל ברכת הזבח הגיה דיהא בה, ור"ל שהזריקה תהיה היתר לכהנים:
דיהבה וכו'. בפ"ק דמעילה מ"ד כתב הר"ב, דאין מועלין בבשר לאחר זריקה דכבר יש בו שעת היתר לכהנים:
תי"ט ד"ה נתן וכו' - ולא וכו'. נראה לי דבסיפא אצטריכא למתני' משום מאי דמסיים, כשם שדמה פוטר וכו', וכתב רש"י (במתני'), דאשחט שתיהן בפנים קאי:
יש לדחוק וכו'. לא ידעתי מאי דוחקא איכא הכא טפי מרישא דרישא: