אור ברסלב
קול הרמז קדשים זבחים › פרק יב משנה ב

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

זבחים · פרק יב משנה ב

פרק יב משנה א

הרע"ב ד"ה עורה וכו' - שהרי וכו'. ולפי זה (ויקרא ז,ח) עולת איש, ר"ל עולה שעלתה על גבי המזבח, וכדכתב התי"ט בסמוך משם הרמב"ם. וקשה לי דמנלן לדרוש כך להקל, נדרוש להחמיר ולימא דלא מקרי עולת איש אלא שעלתה לשום חובתו. וי"ל דאשתמיטתיה לר"ב במ"ש בתורת כהנים (פ"ט מ"ב סי' פז) וז"ל, יכול שאני מרבה אף אם נשחטה שלא לשמה הואיל ולא עלתה לבעלים לשם חובה לא יהיו הכהנים זכאים בעורה ת"ל עור העולה ריבה, ע"כ. וכתב הקרבן אהרן (סי' ב) דלאו מיתור התיבה דריש לה שזה דריש לה לנשים ועבדים (וכדכתב הר"ב בסמוך) אלא מדלא הדר אמר עור עולתו, עיי"ש (עי' תוס' ד"ה העזרה). וקשה דאם כן לא הוה דרש ליה לנשים ועבדים. ונראה לי דנפקא ליה מיתורא דה', דהו"ל למימר עור עולה. וראיתי לבעל קרבן אהרן (סי' א) דפי' עולה שעלתה לאיש פרט לפסולה, שלא יצא בה ידי חובתו ולא תקרא עולת איש, ע"כ. ונראה דהכי דייק שפיר לישנא דמתני', שעלתה לאיש. והשתא לפי מאי דמסיק הר"ב פרט למתפיס, עולה שעלתה לאיש אינו מיעוט לשלא עלתה לחובה, דהא איכא ריבויא דעור העולה כדכתיבנא, אלא פרט למתפיס, ושמע מינה תרתי, דלא תהוי פסולה ודלא תהוי מותפסת לבדק הבית, דמיעוט אחד יכול למעט כמה דברים, ומשום הכי מייתי תנא קרא דעולת איש, ופירושו עליו לאשמועינן כל זה, ודוק:

ד"ה ואחד וכו' - אם כן וכו'. אין להקשות דאיצטריך לדרשא דרישא, דהכי קאמר כיון דעי"ל איש לא ר"ל שעלתה לחובת איש, אם כן מה תלמוד לומר איש, הו"ל למימר המקריב עולה, והוא אמינא עולה שנקרבה על המזבח ועור העולה לשני רבוים האחרים, אלא מלת איש היא לאפוקי למתפיס עולות וכו', דמקריה עולת הקדש ולא עולת איש כדכתב התי"ט, ונמצא דמעולת איש ילפינן תרי מילי, חד דהעלה וכו', ועיין בגליון השני:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה