קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
זבחים · פרק יא משנה ח
הרע"ב ד"ה הרי וכו' - מחסרא וכו'. דמתני' אין לה הבנה, שהרי אם יש בהם בנותן טעם עד שנאכלים כחמורים, אם כן איך תני ואינן טעונין וכו' ואינן פוסלים:
ופוסלים וכו'. פי' רש"י (צז,א ד"ה ופוסלין), אם היו החמורין פסולין והקלים כשרין נעשו קלים כחמורין לפסול את הנוגעין בהם דכתיב (ויקרא ו,כ), כל אשר יגע בבשרה יקדש, ואמר לקמן להיות כמוהו שאם פסולה תפסל, ע"כ:
ואין פוסלים וכו'. פי' רש"י (ד"ה ואין), דאע"ג דגם הקלים עצמם לא נפסלו ומכל שכן דלא יפסלו הנוגעים בהם, איידי דתני רישא פוסלין תני נמי סיפא פוסלין:
ומתניתין וכו'. ולפי זה האי דתנן בישל בו קדשים וחולין, ר"ל קדשי קדשים: