אור ברסלב
קול הרמז קדשים זבחים › פרק ב משנה ג

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

זבחים · פרק ב משנה ג

פרק ב משנה א

זה הכלל. פעמים הרבה תנן זה הכלל ואינו לאתויי, רק כמו לסימן בעלמא, כן כתב ביבין שמועה כלל נ"ד, וכן הוא בפרק הקורא עומד (מגילה פ"ד מ"ב), דאמרינן התם בזה הכלל כל שיש בו מוסף וכו', דלא לאתויי אלא סימנא בעלמא:

הרע"ב ד"ה כמצותו וכו'. נראה לי ליישב לשון כמצותו, דאי הוא פגול איך קרי ליה כמצותו. ונראה לי במאי דאמרינן במכילתין (כט,ב), מנין למחשבות שמוציאות זו מזו, ופי' רש"י מחשבת פסול מוציאה מיד פגול, שנאמר (ויקרא ז,יח), לא יחשב, לא יערב בו מחשבות אחרות, ופי' רש"י לא יחשב, להזהיר כהנים על כך. באופן שכאשר היתה בו מחשבת פגול הוזהרו הכהנים שלא לערב לו מחשבה אחרת, והיינו כמצותו. והר"ב בפ"ק דמנחות מ"ג (כמצותו)[כהלכתו], כאילו היה כשר, שלא היה שם שום פיסול אלא הפיגול בלבד, וכן כתב רש"י שם (יב,א במתני'):

תי"ט ד"ה כמצותו וכו'. י"ל חדא כי (ויקרא יט,ה) לרצונכם, הוא פרט למתעסק, ועוד דהתם כתיב לכפר ואין כפרה אלא בדם:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה