קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
בכורות · פרק ז משנה א
ובעלי. בלשון רבים משום רבנן דפסלי בשני מיני חטוטרת בין יש בה עצם ובין אין בה עצם:
הרע"ב ד"ה מומין וכו' - לעבודה וכו'. דייק לכתוב כך דאמרינן בגמרא (מג,ב), דכל שהוא מום גמור מחלל העבודה, אבל אותם שהם משום שאינו שוה בזרע אהרן אסור לעבודה ואם עבד עבודתו כשרה:
תי"ט ד"ה בין קבועים וכו'. שלא תאמר דמום עובר אסור מספק שמא לא יעבור, קמ"ל דאסור מן התורה כמום קבוע, דתלתא פסוקי כתיבי כמו שכתב התי"ט בריש פרק י"ב דזבחים, ולפי שכתובים במומי אדם לכן תני להו הכא באדם והוא הדין בבהמה: