אור ברסלב
קול הרמז קדשים בכורות › פרק ו משנה יב

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

בכורות · פרק ו משנה יב

פרק ו משנה יא

וזקן. היינו כל שעובר מזמן המוגבל בתורה עליו, ונזכר בפרק קמא דפרה משנה ב' וג', וכן כתב הרמב"ם פרק א' הי"א מהל' מעשה הקרבנות, יותר מכאן הרי זה זקן, ע"ע:

שנעבדה. אף על גב דאיסור קדים בקרא לאלו השנים, י"ל דתנא

אקדימינהו משום דאית בהו רבותא דצריכותא כדמייתי התי"ט,

ומשום הכי חביבה ליה:

לא. הדר ותני להא, משום דמאי דתני רישא שוחטין עליהן, שר"ל על מה שיש עליהן, פי' המומין שנתחדשו עליהם, מה שאין כן טומטום

ואנדרוגינוס שנולדו כך:

הרע"ב עד אחד וכו'. שאין אלא עד אחד:

ד"ה או וכו' - בהנאה וכו'. כשאר פסולי המוקדשין שקדם מומן להקדשן, כדתנן בפרק י' דחולין משנה ב':

תי"ט ד"ה ובעל חזזית וכו' - העתיק וכו'. אמת שכן כתב שם (דברים כח כז), וגם גירסת הגמרא (מא,א) היא כך, אבל אי אפשר לומר כן שהרי מייתינן ראיה מדכתיב (שמות ט,ט) שחין פורח אבעבועות, ופי' רש"י (בגמרא) דאבעבועות לשון נובע דמשמע מבחוץ היה לח, ע"כ:

תי"ט ד"ה על פי וכו' - הספר וכו'. לפי דעתי היא הגירסא הנכונה, דמקשינן בגמרא (מא,א) הני בני קטלא נינהו, ומשני על פי עד אחד או על פי הבעלים, הרי דלא גרסינן ליה במתניתין והוא פשוט, ותמיהני על רש"י והר"ב דגרסי לה, בשלמא בפרק ח' מ"א דזבחים גרסינן הכי, משום דתנן תחלה בשור הנסקל דבמיתה דימותו כל המעורבים, והרי תני דעל פי עד אחד וכו' דירעו עד שיסתאבו:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה