אור ברסלב
קול הרמז קדשים בכורות › פרק ד משנה ג

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

בכורות · פרק ד משנה ג

פרק ד משנה ב

מומחה. הא דלא פירש הר"ב בכאן אלא במשנה בסמוך, נראה לי משום דהאידנא דליכא מומחין ואינו נשחט אלא על פי שלשה בני

הכנסת ובמומין מובהקין וניכרין כקטיעת יד וכיוצא, אם שחטו ואחר כך הראה את מומו אסור, וכמו שכתב שו"ע יו"ד סי' ש"י, ואם כן מומחה לאו דוקא, מה שאין כן במשנה דבסמוך דמיירי במי שהוא מומחה ממש: תי"ט ד"ה רבי מאיר אומר וכו' - קנס וכו'. דאי הוה קנס אין הלכה כרבי מאיר בקנסותיו:

שייך קנסא וכו'. קשה דמה לי אם שחטו אחר, כי בודאי לא נשחט אלא מדעת הבעלים והיינו שוחטו. ולי נראה לדייק דאי הוה קנס הוה ליה למימר במתני' הואיל ולא נשחט על פי מומחה אסור, ואז הוה משמע דמטי בה משום קנס דלא עבד כדין, אבל הואיל והוא נשחט וכו', ר"ל הואיל וכבר הוא נשחט ואי אפשר לבדוק אם היה דוק בעיניו ולא חשש לזה, אסור שמא ישחטנו גם במומין שבגופו:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה