קול הרמז קדשים· רבי משה זכות
בכורות · פרק ד משנה ב
תי"ט ד"ה עד וכו' - ישחטנו וכו'. נראה דקשיא להו בפי' רש"י שכתב (כח,א ד"ה אינו רשאי), ואם ישחטנו מיד יסריח. כי למה לו לשוחטו יתנהו לכהן חי, לכך פירש שלעולם ימתין עד שימצא כהן:
דתנן וכו'. דין זה מצי מיירי אפילו בזמן המקדש, דבין תמים בין בעל מום רשאי לקיימו כל השנה וכדכתב הר"ב לעיל, אבל אינו ענין למתניתין דתני נולד לו מום בתוך שנתו מותר לקיימו כל שנים עשר חודש, ועל כן פירש אפילו נולד מום בתחלת שנתו מותר לקיימו כל שנים עשר חודש, דמצות אכילתו שנה בשנה. ואפשר דרמוז הדין במתניתין מדלא תני בשנתו אלא בתוך שנתו, ומשמע דוקא שנתו שלו שנים עשר חודש הא בסוף שנתו יהיה יותר, ודוק: