אור ברסלב
קול הרמז קדשים בכורות › פרק א משנה ז

קול הרמז קדשים· רבי משה זכות

בכורות · פרק א משנה ז

פרק א משנה ו

בקופיץ. דוקא בקופיץ ולא במגל או בקרדום וכיוצא, דף י' ב': מאחוריו. ממול ערפו דכתיב וערפתו, רש"י י' ב':

(שמות יג,יג) תפדה. מייתי קרא למידק דמצוה דפדיה קודמת דוקא לעריפה אבל לא לנתינת הפטר חמור לכהן דשוה היא לפדיה. ובהכי מפרש קרא דלא תימא דהכי קאמר אם לא תפדה אין לו כי אם העריפה, ואינו כן אלא בא ללמד דקודם דוקא לעריפה אבל לא לנתינה לכהן, וכדכתב התי"ט בשם הטור (סי שכא):

(שמות כא,ח) לא יעדה. הא נמי קמ"ל דאף על גב דכתיב לא יעדה וקרינן לו בו' דמשמע לעצמו, מכל מקום גם היעידה לבנו שוה ליעידה לעצמו ודוקא לפדיה קודמת:

הרע"ב ד"ה קופיץ וכו'. רש"י (י,ב) כתב סכין גדול:

ד"ה וקוברו וכו' - עריפה. דגמרינן (קדושין פ"ב מ"ט) מעגלה ערופה כנזכר לעיל בתי"ט סוף ד"ה מפריש טלה אחד לעצמו:

ד"ה בראשונה וכו' - ממון וכו'. ומצות יבום קודמת, ומתניתין כאבא שאול וחכמים פליגי עליה בברייתא בפרק החולץ דף ל"ט ב':

ד"ה מצות וכו'. ובהא ניחא יתורא דמתניתין, דהוה ליה למימר מצות גאולה לאדון קודמת לכל אדם, אלא הכי קאמר חדא מצות גאולה באדון כדמשמע מהפסוק, ועוד הוא קודם לכל אדם מטעמא דמוסיף חומש, ומייתי קרא ללמדנו פירושו, דלא תימא דמלת וגאל שהיא מהנפעל מוסבת לכל אדם, לזה אמר דמצות גאולה היא באדון שלא יאמר באחר לשון גאולה אלא קנייה ומכירה וכדכתיב ונמכר בערכך:

תי"ט ד"ה מצות וכו' - חדא וכו'. ומשום הכי מייתי קראי כאן ללמד שמלבד הטעם דערכין דמוסיף חומש עוד יש של הפסוק:

תוכן העניינים

קול הרמז קדשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה