קול הרמז נשים· רבי משה זכות
קידושין · פרק ד משנה ט
והלך. האי והלך מתיישב כוהלך וקידשה במקום אחר דפ"ב מ"ד, וכמ"ש התי"ט רפ"ג מ"א:
קדמו. אין להקשות פשיטא, דלכך פי' רש"י (במתני'), דבטליה לשליחותא דשליח, ע"כ. פי' במעשה הקדושין נתבטל ממילא שליחות השליח, אף על פי שלא בטלו בפירוש, מכל מקום נראה ודאי דאיירי שזכור הוא שעשה השליח ועשה המעשה לבטלו, אבל לא מצינן למימר דאינו זכור, דאם כן אין לו מקום לצריכותא (עט,א), דאמרינן הצריכות הראשון לא סמכה על דעתה וכו', אם כן זכורים הם:
כונס. וצריך לחזור ולקדשה, שמא קדושי המגרש קדמי לקדושי הכונס, ואם כן לא חלו קידושי כונס הראשונים, ועיין מה שכתבתי בפ"ג מ"ז: