אור ברסלב
קול הרמז נשים קידושין › פרק ד משנה ז

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

קידושין · פרק ד משנה ז

פרק ד משנה ו

ישראל. אע"ג דכבר תנייה בפ"ק דבכורים מ"ה, הדר תנייה הכא לאסמוכיה להני מחלוקת רבי יהודה (מ"ו) ורבי יוסי (מ"ז):

אמו. וכל שכן אביו, אלא רבי אליעזר בן יעקב סרכיה דפ"ק דביכורים נקט, והתם קתני אמו לרבותא, ע"ש בתי"ט:

הרע"ב ד"ה רבי אליעזר בן יעקב וכו' - מסקינן וכו'. נראה לי דטעמא דהאי מסקנא משום דאית הכא תרי כללי, דקיימא לן משנת ראב"י קב ונקי, וקי"ל הלכה כרבי יוסי אפילו מחביריו, וכדכתב היבין שמועה (כלל רכט), ומשום הכי עבדינן כתרווייהו. ואפשר נמי דראב"י מודה בדיעבד, דהתם בבכורים תני לא תנשא לכהונה משמע לכתחלה:

תי"ט ד"ה רבי אליעזר בן יעקב וכו' - מזרע וכו'. נראה לי דדייק מדלא כתיב מזרע ישראל אלא בית ישראל, שמע מינא אפילו הנקבות דנקראות בית, ור"י סבר דלכתוב מבית ישראל מאי מזרע שמע מינא משנזרעו:

ואע"ג וכו'. הכי איתא בגמרא (עח,ב), האי קרא רישא בכהן גדול וסיפא בכהן הדיוט, ובין לרש"י ובין לתוס' התמיהה אינה על מאי דדרשי הני תנאי על מזרע בית ישראל, אלא מילתא באפי נפשה דקא מתמה, דרישא בחד וסיפא בחד. ולפי זה האי ואע"ג דכתב התי"ט אין לו שחר, דאפילו קאי לכהן גדול ה"ה לכהן הדיוט:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה