אור ברסלב
קול הרמז נשים קידושין › פרק ג משנה יב

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

קידושין · פרק ג משנה יב

פרק ג משנה יא

תי"ט ד"ה ואיזו זו אלמנה וכו' - שייר מצרי וכו'. לי נראה דלא שייך למימר דשייר תרתי, אלא היכא דאי הוי תנא חדא מינייהו לא הוה ידעינן האחרת, אבל הכא אי אפשר לומר כן. ויש לומר דתנא לא תני אלא חייבי לאוין ודאיסורן איסור עולם. ועוד יש לומר דאשכחן בהני דלא אזלינן בתר הפוגם, דהא מצרי שני שנשא מצרית ראשונה הבן שלישי, ולא אזל בתר היותר פגום שהוא האב:

ד"ה וחלוצה וכו'. בלשון חכמים מצינו פעול במקום פועל, כגון רכוב תחת רוכב. א"נ חלוצה ר"ל נבדלת מלשון חלץ מהם:

ד"ה וכל וכו' - נשואה וכו'. ואין לומר דדוקא התם ומשום קנס, דאם כן לכתוב היא והם תהיו לאדוניה, ומדכתב וילדיה שמע מינה דהא קא משמע לן דולדה כמותה:

דלישראל וכו'. כל דיבור זה לא בפירוש אתמר אלא מכללא, דדברי תוס' (סח,ב ד"ה ולדה) נראה כך, והו"ל כאילו הקשו דלמאי איצטריך לישראל לא איצטריך וכו':

לשום וכו'. ובהא ניחא דלא מסתייה, פי' דעם החמור דמיניה ילפינן ביבמות (סב,א) דעבד אין לו חייס, ומינה דאינו הולך אחר האב, אלא דאיצטריך למילף דאינו בנו לשום דבר:

דלא גרס וכו'. נראה ודאי דיש דלא גרסינן ליה, שהרי תולדות אהרן לא מורה מקום פסוק זה בקדושין, ע"ע:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה