אור ברסלב
קול הרמז נשים קידושין › פרק ב משנה ח

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

קידושין · פרק ב משנה ח

פרק ב משנה ז

הרע"ב ד"ה רבי יהודה אומר מזיד וכו'. שנתכוין לחללו, כך כתב רש"י בפ"ק דבכורות (ט,ב ד"ה במזיד):

תי"ט ד"ה המקדש כו' - ותמיהני כו'. נראה לי דבעינן טעמא, לקדשים קלים בין חזה ושוק לכהנים ובין הבשר לבעלים, וכ"כ רש"י (נב,ב ד"ה כי). אבל קרא צריך ללמד שלא זיכה אותם הקב"ה אלא לאכילה, ואין לחלק בין קדשים קלים לקדשי קדשים דתרווייהו זכו משלחן גבוה. תדע שהרי רבי יוסי הגלילי דסבר דמחיים הם ממונו מריבוי דקרא, מודה אפילו בקדשים קלים מטעמא דשלחן גבוה, ולכן פרט התנא קודשי קודשים וקודשים קלים, לאשמועינן דאפילו רבי יוסי הגלילי מודה לאחר שחיטה, ועיין עוד לקמן מ"י:

ודבר תימה וכו'. תימה דמן האש ודאי מיירי בגופו של אש שבו נשרפין הקדשים, ואנן תנן בסוף ביצה (פ"ה מ"ה) גחלת של הקדש מועלין בה, ובענין החימום עיין בסמוך:

ד"ה אינה כו' - ואם תאמר כו'. הקשה הרב לחם אבירים (ד"ה המקדש בחלקו), דההיא דלקמן מיירי דמקדש לה השתא בפרוטה ומתנה עמה על מנת, וכ"כ הר"ב לקמן (פ"ג מ"ו). ותירץ שני תירוצים, אחד דתוס' (נב,ב ד"ה המקדש) מקשו לס"ד דהתם. א"נ דהא דמוקי התם במקדש בפרוטה ולא סגי שיאמר לה את מקודשת בשכר שאעשה, היינו דוקא דשאעשה משום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, וכדכתב הר"ב שם, אבל באדבר לשלטון ה"ה אי אמר בשכר שאדבר ואף על פי שלא נתן השתא פרוטה, ע"כ. ותמיהני דאשתמיטתיה דין פשוט בשו"ע (אבה"ע סי' לח ס' יג), דלא מהני בשכר אף באדבר לשלטון, וטעמא דאף בכה"ג אמרינן ישנה לשכירות וכו', ולהפך דברי לחם אבירים. ונראה דה"ק דהתם אינה מקודשת משום דס"ל שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, הא אי הוה ס"ל דאינה לשכירות כו' היתה מקודשת, אף על פי שלא נתן לה כלום אלא שעשה לה הנאה, והכא לא גרע. וא"ת שאני הכא דמעטיה קרא, וטעמא דמשולחן גבוה קא זכו. י"ל דלהתחמם מותר, וכדתנן בסוף ביצה (שם), ושלהבת לא נהנין ולא מועלין, והיינו מדרבנן, אבל מדאורייתא נהנין, ואם כן אמאי אינה מקודשת מדאורייתא כיון דאינה אלא הנאה דוגמא דאדבר לשלטון, ותירצו לדהתם: ד"ה במעשר כו'. הטעם שהר"ב ערב וכתב ובמעשר כו', להסמיך לקדשי קדשים, וכלומר כשם שבקדשים איכא קרא הכי נמי במעשר. ובזה יש טעם לשבח למה שלא הסמיך התנא בבא דבהקדש לבבא דקדשים אלא דהפסיק במעשר, משום דשוו אהדדי, כדאיתא קרא (ויקרא כז,ל) לתרווייהו: ד"ה רבי יהודה אומר בשוגג כו'. ואף על גב דסבירא ליה (נד,ב), ממון הדיוט הוא, ומאי שנא שוגג ממזיד:

ואמרו בש"ס דרבי יוחנן אמר בטעמייהו תרתי חדא לפי כו', כצ"ל: רוצה כו'. וכתב רש"י (נג,ב), ונפקא מינא דבההיא טעמא שאין אשה רוצה, אם תאמר רוצה אני לא צריך לבדוק אותו דמסתמא הוא רוצה:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה