קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק ג משנה ה
אין זכות. כלומר אין מזה רמז בתורה, ועוד אם אתה אומר וכו': הנשים השותות. שלא תראנה מלשתות ותזננה, והרי שיש בה פיקוח נפש ואנו רואים דעת התורה להפחידה שלא תשתה, שע"כ אומר לה, ובאו המים המאררים האלה במעיך, ומאררים ר"ל שיחסירו אותה מן העולם, וכדפי' רש"י בחומש. ולפי זה מדוייקות כל הנוסחאות, דשם מאררים דוקא הוא המפחידה שלא תשתה, ואתה מיקל עליה בתליית זכות: אלא מתנוונה. דרך בדיקת המים, דהיינו דרך בטן וירך, ולא שצבתה בטנה ונפלה ירכה אלא מיני כאבים וחולאים אחרים. ויש מתנוונה כדרך שאר האברים וכדכתב התי"ט לקמן פ"ד מ"ד (ד"ה אשת כהן) והוא מן הגמרא דף כ"ו ע"א וע"ש בפי' רש"י (ד"ה במתנוונה), ותירץ שיש שני מיני נוונים. ובזה יתיישבו דברי הרמב"ם פרק ג' ה"כ וכ"א, דוק ותשכח: תי"ט ד"ה ומוציא וכו' - בפ"ק דף ו' וכו'. צריך לדעת מאי שייטא דכל האי סוגיא הכא:
ד"ה רבי אומר וכו' - ולא פליגי וכו'. כתבו התוס' (ו,א ד"ה אם), דלפי זה צריך לומר שהתנוונות לא היה ניכר מיד, דאם כן מאי מקשי רב
שימי בר אשי מדהה אתה את המים, והלא יראה ההתנוונות. ולי אפשר לומר דרב שימי לא אסיק אדעתיה שהרי תנא קמא לא הזכיר מזה כלל, ובא רבי ופירשו לתרץ קושית רב שימי: