קול הרמז נשים· רבי משה זכות
סוטה · פרק ג משנה ד
עד שפניה מוריקות. היא קישטה לו פניה לפיכך פניה מוריקות היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות, ש"ס (ח,ב). אבל מתמלאת גידים בא לה מתוך שבשרה נפוח וכדכתב הר"ב, ולכן לא נבקש לזה, לפי שהוא נמשך מן צביית בטנה הכתוב בתורה:
הרע"ב ד"ה יש וכו' - ש"ס מפרש וכו'. אבל זכות דשאר מצות, עבירה מכבה מצוה ולא מכבה תורה. ומתניתין דייקא, דתנן אם יש לה זכות, בשאר זכיות אפילו ריקנים מלאים, אלא אם יש לה בעל או בנים עוסקים בתורה שחולקת בזכות שלהם:
תי"ט ד"ה שנה, - ואעפ"י שאין וכו'. דדלמא שכל אותה שנה היה עוסק במצות הצדקה לפני ישראל, ואין משם ראיה לזכות קודם שמאריכין זמן עד שנה, וכן הקשו בירושלמי (ה"ד):