קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נזיר · פרק ו משנה ז
שלש בהמות. לאפוקי תגלחת הטומאה שמביא עופות:
שחטאת קודמת. שנאמר (ויקרא ה,ח), והקריב את אשר לחטאת ראשונה, וקי"ל (זבחים צ,ב), שאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה, והואיל ובשאר מקומות מצינו שקודמת, אף כאן בנזיר תהא קודמת כדי שיהיה נזיר מגלח עליה, רש"י (מה,א במתני'). ולי נראה שהוצרך להאריך כ"כ, מפני שהפסוק (ו,יד) הקדים כאן את העולה:
תי"ט ד"ה היה וכו' - והשתא ניחא וכו'. לא ניחא כולי האי, שבהבאה העולה קודמת בפסוק, והתנא הקדים החטאת:
כל מה שנדחק הכסף משנה וכו'. לדידי אין סברת הכסף משנה דחוקה, דלאחר דלא נזכרת במשנה מחלוקת בסדר הקרבנות, דלא נראה לו
לאפושי במחלוקת, ופסק כרבי אליעזר, אע"ג דמסברא הו"א שהקדימו השלמים, כמה דהוה ס"ד דהרמב"ם. ועוד נראה לי דס"ל להרמב"ם דמאי דתנן חטאת עולה ושלמים שאינו כסדר ההבאה בעזרה, משמע דלכו"ע סדר עשייתן כך הוא, וסתם משנה לענין השחיטה, וכדכתוב כך בתורה, והרמב"ם גריס שחט את השלמים, כגרסת הר"ב וכדכתב התי"ט לעיל: