קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נזיר · פרק ו משנה ו
תגלחת. הא דהקדים תגלחת הטומאה לשל טהרה משום דזוטרן מיליה: הרע"ב ד"ה מה וכו' - וקי"ל וכו'. קי"ל לא איתבריר היכא, ואדרבה בתורת כהנים תניא דמגלח בשמיני כדכתיב:
תי"ט ד"ה ואינו וכו' - כדמסיים וכו'. ומייתי סיוע שיש בו ממש, דכתיב בגמרא בהדיא (מד,ב), תניא בתורת כהנים שאם גלח בשמיני מביא קרבן בו ביום. אלא דבמסכת נגעים פי"ד מ"ז מצאתי שהר"ש גריס גלח בשמיני אין מביא קרבנותיו בו ביום. ואפשר דהיינו הקי"ל דכתב הר"ב: והכסף משנה וכו'. הכסף משנה לא אשמיטתיה אף דהכא, אלא דסבירא ליה דפירוש דהאי בבא קאי אמצורע, וכדכתב התי"ט, דלכאורה הכי
משמע, הלכך בפ"ד דהלכות מחוסרי כפרה ה"ב, דכתב הרמב"ם דמצורע צריך הערב שמש ואם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי, כתב שם הכסף משנה, ופשוט הוא במ"ו פרק שלשה מינין (מד,ב). אלא דקשה מנ"ל דגם הנזיר צריך הערב שמש. לכך אני אומר דהרמב"ם נפקא ליה הערב שמש במצורע מההיא ברייתא דתורת כהנים הנזכר לעיל, וגריס כגרסת הר"ש, ולענין הנזיר נפקא ליה מהך דהכא, וכדפירשו המפרשים: