אור ברסלב
קול הרמז נשים נזיר › פרק ה משנה ז

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

נזיר · פרק ה משנה ז

פרק ה משנה ה

הרע"ב ד"ה ראה וכו' - ששה וכו'. כאן דוקא פירש הר"ב בששה, לפי שהם ששה דברים בגוף אחד חלוקים:

תי"ט ד"ה הרי וכו' - לכאורה משמע וכו'. יש לומר דהכא נסיב לה הר"ב אליבא דגמרא דכריתות (ריש פ"ה) דמייתי לה התי"ט לקמיה, דבריה הוא בפני עצמה, ומתניתין דייקא הכי, הריני נזיר שאינה לא חיה ולא בהמה, פי' אלא בריה בפני עצמה:

דאין ספיקו וכו'. ובהכי ניחא דהא תנינן לעיל פ"ב מ"ח הא דרבי שמעון, אם היה בן קיימא הריני נזיר חובה וכו', אבל שאני התם דבשעה שנדר הוי ספק שהיה יכול להתברר, מה שאין כן הכא דלעולם לא יוכל להתברר, ואפילו הכי מחית אינש נפשיה אספיקא:

וגם זה אינו וכו'. המורה יש לו הכרח מהגמרא, דמתניתין דהרתיע מהדרינן (לג,א) לאוקמה אליבא דרבי יהודה, ואי בית הלל סבירא ליה דספק הקדש אינו הקדש, לוקמא אליבא דבית הלל. ומ"ש התי"ט מסתם מתניתין דטהרות אינו נמי סתמא, אדרבא האי עדיפא דתני לה בהלכתא דנזירות, והתם מצרף לה לאחריני דדמו לה, וכדאמרינן בסנהדרין (לד,ב) ועיי"ש ברש"י (ד"ה משום):

אמת במקצת וכו'. גם בעל לחם משנה (פ"ב ה"י) נושא נותן בזה, ומקשה הרבה קושיות לפי' הרמב"ם, ודוחק ליישבם, ע"ע:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה