קול הרמז נשים· רבי משה זכות
נזיר · פרק ב משנה ג
הרע"ב ד"ה ואמר הריני נזיר וכו'. פי' ולא אמר הרי הוא עלי קרבן, כי חושש שמא יביאו לו כוס אחר, לכך אמר בלשון זה שיחשבו זה נדר נזירות, גמרא (יא,א):
תי"ט ד"ה הרי וכו' - דמשנה וכו'. ולי נראה דהתם נפקא לן מפסוק (במדבר ו,ג) מיין ושכר יזיר, דמשמע אפילו לא נזר אלא מיין לחודיה והוא הדין מחרצנים וכו', ואם כן הו"א דצריך שיזיר מכל היין, קמ"ל דאפילו מכוס אחד סגי. ונראה דהוא הדין אם נתנו לו מעט חרצנים או זגים ואמר הריני נזיר מהם:
ד"ה מעשה וכו' - מתניתין חסורי מחסרא וכו'. הרי משנה זו כסוף פי"א דשבת, דכתבו התוס' (קב,א ד"ה רב אשי), דאינה ממש חסורי מחסרא דאפשר לפרשה כך בלי חסורי מחסרא, והכי נמי כיון שפירש שהאשה היתה שכורה, ממילא משמע דאם אינו שכור הרי זה נזיר: