אור ברסלב
קול הרמז נשים נדרים › פרק ד משנה ג

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

נדרים · פרק ד משנה ג

פרק ד משנה ב

נפשה לשמים. נראה דר"ל שאסורה בחייה כהקדש, דבחזקת איסור עומדת, וגופה אחר שחיטה, דבחזקת היתר עומדת:

הרי הוא מוכרה וכו'. כתב הר"ב לאכילה, כי למלאכה אסורה כדתנן בריש בכורות (פ"א מ"א), ולכן בחייה נפשה לשמים ובמותה גופה שלו, ודו"ק:

הרע"ב ד"ה אבל לא ילמדנו וכו' - ודוקא במקום וכו'. הוה ליה למימר כמשנה ב', דתפול הנאה להקדש. ומכאן תשובה למ"ש תי"ט לעיל, דבכולי פרקין לא העמידו נטילת שכר וכו', דתנא סמיך אמאי דתני במשנה ב':

תי"ט ד"ה לדעתו וכו' - כתב הר"ן וכו'. לפי דעתי טעמו, דכל הרוצה או כל הזן הוא דבר העתיד, שהוא אינו יודע מי ירצה ומי יזון, אבל כל השומע הוא בהווה, שבהכרח ישמע ואין צריך התעוררות רצון:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה