אור ברסלב
קול הרמז נשים נדרים › פרק ב משנה ה

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

נדרים · פרק ב משנה ה

פרק ב משנה ד

הרע"ב ד"ה בחרמו וכו' - אשר וכו'. תוס' (כ,א) מייתו לשון מצודה, לשון (יחזקאל כו,ה) משטח חרמים תהיה בתוך הים:

ד"ה ואם וכו' - ואם עם הארץ וכו'. בודאי עם הארץ הוא, שאילו תלמיד חכם לא היה נשאל שכך היא ההלכה:

תי"ט ד"ה אלא בקרבנות וכו'. דמצינו (מלאכי א,ח) הקריבהו נא לפחתך:

ד"ה עונשין וכו' - ואין מתירין וכו'. הרא"ש הסביר הענין וז"ל, דלא מהימנינן ליה שכך היתה כוונתו לפי שאינו בקי בנדרים וירא שמא לא ימצא לו פתח שיתיר לו חכם ולכך משקר, ע"כ:

אם עבר וכו'. ולמה יענש אם חשב שנדר בטעות ושאינו נדר. אבל י"ל דמנדין אותו אחר ששאל וראה שהחמיר עליו, והוא כפשוטה של

מתניתין, ואם נשאלו נענשין, ולא תידוק מינה דאם לא בא לשאול אין אוסרין, אלא הכי קאמר וכשנשאלו נענשין. ומלת ואם, ר"ל ואם עם הארץ הוא שהוא מאותם שצריכין שאלה. והכי מוכח מהסוגיא (כ,א), דאמרינן היכי דמי כדתניא וכו', ור"ל דעונשין אותו שינהוג איסור כימים שנהג היתר, והיינו אחר ששאל, כדתני אין נזקקין לו עד וכו'. והוא דיוק לשון הר"ב שכתב, פירוש עונשים אחר דמתחיל בשאלה, וסיים על נדרו זה מנדין, פי' על זה שראה שמחמירין, ואי דאקדומי תנא לאשמועינן דשולחים להתרות בו שלא יעבור ואם לא יאבה עונשין אותו:

ד"ה ופותחין וכו' - ואין צריך לפתוח לו פתח וכו'. סברא הוא להחמיר לעיל, משום דהקפדה הווה היא ולכך נחמיר עליו, מה שאין כן בכאן. ומה שתמה על שני הפירושים, על לשון אחד אינו תימא, שנמצא דוגמתו אפילו בלשון מקרא, כדפי' רש"י (ויקרא כא,כ) גבי גרב:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה