אור ברסלב
קול הרמז נשים נדרים › פרק ב משנה ד

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

נדרים · פרק ב משנה ד

פרק ב משנה ג

כבשר מליח. נראה לי לתת צריכות לארבעת חלקי מתניתין. דבשר מליח אתא למעוטי מליח של חולין, ונפקא מינא מאי דכתיבנא בתי"ט ד"ה אם של עבודה זרה. ונראה דהוא הדין מעשר למעוטי מעשר מלכים, דכתיב (שמו"א ח,טו) וזרעיכם וכרמיכם יעשר, וקמ"ל דאין רגילות לומר מעשר בשל מלכים. וחרם ותרומה נקט משום דרבי יהודה:

הרע"ב ד"ה אם וכו' - ואין מעשר וכו'. בדין זה מתורצת קושית התוס' (יח,ב ד"ה ואם של מעשר) שהזכיר התי"ט, דכיון דאינו אוסר הדיר אינו קדוש מעצמו עד שיתפרש מן העדר, וזהו הקדשו:

תי"ט ד"ה ופירושם וכו' - אבל בפסקיו כתב וכו'. זה אחד מהמקומות המרעישים שומעיהם לומר שהרא"ש הכחיש את עצמו. ועוד דנראה דאנשייה לגמרא, שכתב (בפסקים סי' י) הפירוש הראשון משם יש מפרשים וז"ל, יש מפרשים אעפ"י שפירושם להקל אם לא פירש אזלינן לחומרא ולא נהירא וכו', ע"כ. שנתפרש הדברים דמה ר"ל שפירושם להקל אם ר"ל שפירש בלשון בני אדם להקל, אם כן למה אם (לא) פירש ניזיל לחומרא, אלא ודאי טעות סופר וצ"ל שפירש, פי' שהוא פירש אותם בשעת נדרו, והוא ממש מ"ש (התוס' ד"ה סתם) בפי' א' וז"ל, שפירש בשעת נדרו הרי עלי כבשר מליח של גבוה וכו', ע"כ. ועל זה הקשו הקושיא שהקשה הרא"ש, ופירשו פירוש השני שפירש הרא"ש, ע"ע. והנה על זה הפי' הראשון הקשה הרא"ש, אבל לא פגע ולא נגע בפירוש הר"ב שהוא הוא פירוש הרא"ש בגמרא, שמ"ש אע"ג דבכשפירש דבריו וכו', לא ר"ל בשעת נדרו אלא אח"כ, שחזר ואמר בלבי היה וכו', וכדכתב הרא"ש, ועל זה לא יש שום קושיא, והרא"ש בפסקיו מטין לפירוש הגמרא, איברא שיש ביניהם חילוק בפירוש אם סתם, כי בגמרא פירש דסתם נודר להחמיר מדלא שתק:

וכפירוש האחרון וכו'. שאני התם (נזיר פ"א מ"ה), דתנן ואם אמר סתם נדרתי צריכים אנו לפרש כך, אבל כאן תנן ואם סתם, ופירש נכון כי סתם ולא פירש, והוא כדברי הרמב"ם כמו שנתבאר בסמוך:

מבואר שדעתו וכו'. גם הש"ך (סי' רח ס"ק א) סובר כן. ולי נראה שהב"י כתב שהוא כפירוש הראשון, מפני שהרמב"ם (פ"ב ה"ז) סתם הסתם ולא פירשו כמו שפי' התוס', שכתבו ואם סתם שאמר שנתכוין סתם למה שהלשון משמע. וגם הרא"ש כתב נדרתי כמו שפירשו חכמים. וכן כתב הרשב"א שהביא שם הב"י וז"ל, ואם סתם אסור, כלומר אם סתם לא ידע על מה שנתכוין. הרי שכולם פונים איש לדרכו לפרש מהו הסתם. אבל הרמב"ם שכתבו סתם אחר שני הפירושים דשמים ודעבודה זרה שלא פירש כוונתו, וכדכתב הר"ב וכנזכר לעיל, וכן פירש הר"ן, כיון שלא פירש אחר מכאן למה שנתכוין הולכים בסתמו להחמיר:

ד"ה אם של עבודה זרה וכו' - דאין רגילות לקרות וכו'. כי אם מלוח, כי מליח הוא שם כמו מליחה, ור"ל בשר שבהכרח הוא במליחה,

ונפקא מינא לענין דינא, דאם פירש ואמר לשל חולין נתכוונתי אינו נאמן, עיין ברמב"ם פ"ב מהל' נדרים ה"ז:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה