אור ברסלב
קול הרמז נשים כתובות › פרק יא משנה ה

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

כתובות · פרק יא משנה ה

פרק יא משנה ד

שום וכו'. הא דלא תנן שום היתומים כריש פ"ו דערכין, משום

דבמכילתין (ק,ב) אמרינן, דהתם מיירי גם (בשליח) בבית דין, ומשום הכי לא תנייה הכא הכי, דלא שייך למימר ביה כח בית דין יפה שהוא עיקר מתניתין דהכא:

אגרת. הר"ב סתם ולא פירש מהו ענין אגרת זו. ונראה לפרש כפירוש הערוך בערך אגרת וז"ל, פי' כתב הכרזה שכותבין ומכריזין שדה עומד לימכר בכך וכך ממון כל מי שירצה ליתן יותר יבוא ויתן, ע"כ. וגם בזה נסיים מה שלא מצאו התוס' (ק,ב ד"ה אגרת) לפרש שכתבו במתניתין דאגרות שום ואגרות מזון (ב"מ פ"א מ"ח), הוא מה שבית דין שבמקום זה שולחין אגרות לבית דין אחר לשום ולמזון, אבל הכא לא אפשר לפרש הכי, ע"כ. ופי' הערוך ניחא שהיו שולחין לסביבות אותה העיר שיבואו ויקנו:

הרע"ב ד"ה אגרת וכו' - ובהא מודה וכו'. פי' מודה טעם כח בית דין יפה, דסד"א דטעמא משום דאכרוז מאי הוי ליה למעבד, תו קמ"ל דמודו לטעמא דרשב"ג, וכן משמע לישנא דאבל אם עשו:

תי"ט ד"ה שפחתו וכו' - וכתב הראב"ד וכו'. הרא"ש (סי' טז) כתב משם הר"ר יונה, דהבית דין הם שלוחים של היתומים ושל הלוקחים שעליהם סומכין ולכן מכרן בטל מ"מ. ועיין בהר"ן דיש עוד תירוצים אחרים:

ד"ה שתות וכו'. קשה מאי קמ"ל. ונראה דעיקרו משום מ"ש אחר כך, ואם יראה בית דין שאין זה טוב ליתומים מכרן קיים, וכן כתב

הרמב"ם:

ד"ה אגרת, - שטר וכו' דרך אגרת לפושטה וכו'. אין פשוטו פשוט, שאם הסוחר פושט האגרת היינו לקראה אבל לו לבדו, דודאי לא ניחא ליה שידעו אחרים ענייניו:

ד"ה שוה מנה וכו' - והיינו משום וכו'. תימה לי דאמאי סבירא ליה הכי ולא כפשטא דמתניתין לאקשויי. ועוד מנ"ל לאוקמא בהוקר והוזל לאוקמא בדוקא:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה