קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק ה משנה ד
הרי זו עושה. מלתא בטעמא אשמועינן, דיכולה לומר איני נזונת משלך ואיני עושה לך אלא לעצמי, ומש"ה לא תני אינן הקדש:
ס"א והמותר. חפשתי ולא מצאתי מה הן אלו הס"א, רק בפי' הר"ר ישעיה הראשון ראיתי שגורס והמותר וכו', ונראה שמפרש שהקדיש מעשה ידיה ולא כהר"ב:
הרע"ב ד"ה המותר - הקדיש וכו'. לא ניחא ליה בגירסא והמותר דה"ר ישעיה, אלא פי' שהקדיש המותר לבדו, משום דבגמרא (נח,ב) מוקי מתני' במעלה לה מזונות ולא מעה כסף ודו"ק:
תי"ט ד"ה הרי וכו' - כתב הר"ב וכו'. הר"ב והרמב"ם נקטי לישנא דברייתא (נח,ב), ולא אתו למעוטא אלא דאין מעשה ידי האשה לבעלה כמעשה הבת לאביה כדלעיל פ"ד מ"ד, אלא תקנת חכמים היא ולפיכך יכולה לומר אי אפשי וכו':