אור ברסלב
קול הרמז נשים כתובות › פרק ד משנה ב

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

כתובות · פרק ד משנה ב

פרק ד משנה א

וגירשה. לא תני ונתגרשה, משום דאביה מקבל גיטה:

תי"ט ד"ה המארס וכו' - וסתם ליה וכו'. ומש"ה נמי לא תני וגרשה בתרייהו, דלא הוה משמע לן דסתים ליה כרבי, הר"ן. ולא התחיל בנתארמלה דהוי פורענות, ובריש פ"ב הויא רבותה ע"ש (ברמ"ז): אע"ג דבגמרא וכו'. נראה לי דדייק אסיפא דהוי אליבא דכ"ע, דמאן דאסר בארוסין כל שכן בנשואין. ובהכי אתי שפיר קושיא השניה דיוקיא, דמרישא דייקי דמזל גורם ומסיפא דמעיין, ולא דאמרינן נעשה ודו"ק: סד"ה כתובתה וכו'. קשה איך ס"ד בגמרא דטעמא דר' יהודה משום דמשעת האירוסין זכה האב, והרי אז עדיין אין לו זכות, ודוק ועיין ברש"י:

סד"ה אמרו וכו'. ועוד קשה דמאי אמרו לו וכי ר' יהודה לא מודה דמשהשיאה אין לאביה רשות בה, אלא דאזיל בתר כתיבא. ונראה

לי לתרץ הכל בהקדם דבגמרא (מג,ב) מיבעיא מאיזה זמן תהיה הטירפה מן הכתובה, י"א מן האירוסין וי"א מן הנישואים, והקשו התוס' (ד"ה ומיגבא), מאי שייכא האי בעיא הכא, ותירצו וכו'. ואני אומר דהאי דמבעיא לן הוא דאיכא בין ת"ק לאמרו לו, דת"ק דאזיל בתר גובינא ס"ל דטורפת מזמן הנישואין, ור' יהודה פשיטא דמן האירוסין, ואמרו לו סבירא להו דהוי שלה, אבל בזמן הטירפא מודי לר' יהודה. וה"ק משהשיאה אין לאביה רשות בה, שפקע ממנו ונשאר לבתו ודו"ק:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה