קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק ג משנה ג
תי"ט ד"ה ונתגרשה וכו'. וי"ל שכן נשאל בבהמ"ד. א"נ מילתא פסיקא נקט דגרושה גיטה מוכיח שהיתה אסורה ולא נשאת:
ד"ה וקנסה וכו' - אלא מעתה נערה וכו'. קשה לישני דהנהו אשתני גופייהו וכו' כדמשני לקמן (לח,ב). וי"ל בהקשות עוד מ"ש לקמן (לח,א) ומאי חזית וכו', דדלמא רבי עקיבא קיבל אותה הגזרה שוה, אלא ע"כ צ"ל על דרך שכתבו התוס', דקימ"ל לגמרא דלא קבל ר"ע דוקא אותה ג"ש באותה מלה אלא דקבל ג"ש דמקומות, וכדכתב הליכות עולם (ש"ד פ"ב סט"ז), וכן משמע מהברייתא דתניא א"כ מת"ל אשר לא אורסה לג"ש, דמוכח דלא קבל הג"ש דמלות, דא"כ לא הול"ל א"כ מת"ל וכו', ומש"ה פרכינן מאי חזית, ומשני מסברא דאשתני, אבל מעיקרא כדפריך ה"נ דלעצמה, פריך מכח גזירת הכתוב, דס"ד דר"ע הכי ס"ל, אבל אח"כ דמקשה מאי חזית וכו' דשואל מאי היא הסברא, אז שייך לתרץ בסברא דהא אשתני גופה:
א"נ וכו'. אפשר דר"ל כלומר דאפילו לא תהיה מופנה אלא מצד אחד אין שום קושיא אפי' למ"ד למדים ומשיבים, משום דא"נ לא מופנה ליכא למיפרך. וא"ת והא אונס חמור מהמפתה וא"כ איכא למיפרך, וי"ל דכיון שהאונס הוא הלומד ליכא למיפרך דלא לילף מהפתוי: