קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק ב משנה ד
זה אומר. נראה דבבא זו לרבותא לרבי, דסד"א דלא סגי בעדות חבירו דדלמא אינו מכיר חתימתו אלא דראהו כותב על השטר וסמך על זה קמ"ל, ובבא שניה לרבותא דרבנן:
כתב ידי, צריכים לצרף וכו'. כתבו התוס' (כא,א ד"ה על), דלרבי אפילו אמר בפירוש שעל מנה שבשטר מעידין אינם נאמנים, וז"ש צריכים פי' מתקנה אחרת:
הרע"ב ד"ה וחכ"א וכו' - דעל מנה שבשטר וכו'. התוס' (שם) הכריחו דלרבנן אפילו אמרו בהדיא דעל כתב ידם הם מעידים. ואמר וזהו יתור לשון משנה, אלא נאמן לומר זה כתב ידי, כלומר ועל זה אני מעיד: