אור ברסלב
קול הרמז נשים כתובות › פרק א משנה ז

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

כתובות · פרק א משנה ז

פרק א משנה ו

אלא דרוסת איש. לפי' ר"ח (ט,א ד"ה ואי וכו') דמייתי התי"ט לקמן, צ"ל לפי' התי"ט, שטען שהיתה מוכת עץ במכה גדולה עד שיש להסתפק שמא דרוסת איש היא, ולכן כתב הר"ב פסקו בכאן ולא במשנה הקודמת, לאשמועינן כן דאי תימא דמתניתין בסתם מוכת עץ, והלא לר"ח פתחה סתום והוא טוען ברי ולמה נאמנת היא בהכחשתה, והלא כל הפוסקים כתבו דאי טעין ברי פתח פתוח דנאמן. אבל יותר נכון לומר כדלקמן דטעין טענת דמים דמוכת עץ אין לה דמים והבעל טוען דרוסת איש את תחתי, וכהאי גוונא מיירי הר"ב, דמשום הכי כתב, ולאחר זמן האירוסין כשנשאה וכו', פי' דהיא אומרת מוכת עץ אני תחתיך והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את תחתי, דאי קודם אירוסין היינו מתניתין דלעיל, וכיון דהיא אומרת מוכת עץ אני תחתיך לא נוכל לומר עוד ספק תחתיו, ובכהאי גוונא מיירי הר"ב:

הרע"ב ד"ה נאמנת וכו' - דשמא לאחר וכו'. פי' שהוא טוען דשמא נבעלה ולא מוכת עץ היא לאחר שארס אותה, כי השמא לא קאי אזמן אלא אבעילה:

תי"ט ד"ה נאמנת וכו' - מקחה מקח טעות וכו'. פי' לאפוקי מדרב חייא (יא,ב) דסבירא ליה כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה:

ז"ל כמ"ש התוס' וכו'. עיין מה שכתבתי (ד"ה אלא) לס"ד זה של התי"ט, אבל ודאי אין נכון דאם כן היא מכחשת אותו ואינה נאמנת, או אכתי יש שתי ספיקות לפי מש"כ לעיל:

בין בעץ ובין אדם וכו'. דע דזה לשון הירושלמי אמתניתין (ה"ז), מה אנן קיימין, אי בשכנסה בחזקת בתולה ונמצאת מוכת עץ אף ר' מאיר מודה, אי בשכנסה בחזקת מוכת עץ ונמצאת מוכת עץ ניכר הוא בפתח פתוח בין בעץ בין באדם, ע"כ. וקשה להר"ן דסבירא ליה שהכל שוה, מה הוא זה שאמר ניכר הוא, אלא נראה דה"פ, והלא ניכר הוא בין במה שנפתחה בעץ ובין שנפתחה באדם דשל עץ בודאי יותר סתום ואיך תעלה על דעתה לטעון מה שודאי הוא יכול להכחישה, ובזה יתקיימו דברי ר"ח. וגם הרי"ף סבר כן, והר"ן נראה שמפרשו בתמיה, וכי אפשר לאדם לבחון בין מוכת עץ לדרוסת איש, אבל לי נראה דאפילו אם לבו נוקפו הו"ל ספק סוטה, אלא (דקאמר)[דקשה] דבמשנה ו' אמרינן בגמרא דאיכא מיגו דמציא אמרה מוכת עץ אני ואי פתחה סתום הרי היא מכחישתו והוא נאמן, וי"ל דמתניתין איירי בטוען טענת דמים ומוכת עץ אין לה דמים והכי נמי מתני דהכא כנזכר לעיל:

דמוכת עץ לא שכיח, קשיא וכו'. אישתמיטיה דיבור תוס' דף ט' (ע"ב ד"ה אי למיתב לה כתובה), דבהדיא אור"י דלא שכיח, ודההיא דפרק אלו נערות אליבא דרבן גמליאל אבל (ר' יוסי)[ר' יהושע] סבירא ליה דחבטה לא שכיח, ע"ש. ומשום הכי לא כתב הבית יוסף סימן ס"ח הא דתוס', משום דתוס' בדבור הנזכר העלו דלא שכיח כדברי ה"ה (פי"א ה"י) והר"ן:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה