קול הרמז נשים· רבי משה זכות
כתובות · פרק א משנה ו
לא מפיה. תלמידי הר"י ז"ל כתבו בשמו, דנקט האי לישנא משום דאחד משלשה עמודי העולם הוא האמת, ומפי זו אין לנו חיים והעמדה, שחזקה שמשקרת בחזקת בעולה, וכלומר אבדה חזקתה ואוקי ממונא בחזקת מריה:
והטעתו. פירוש ואפילו מנה אין לה, ומשום הכי לא תני והטעתו גבי מוכת עץ (מ"ז) לאוקמי אפילו לרבי מאיר (מ"ג) ודו"ק:
הרע"ב ד"ה נאמנת דחזקה וכו' - אין אדם וכו'. כך היא למאן דאמר דכתובה דרבנן, אבל לתוס' דסבירא ליה דכתובה דאורייתא לא אמרינן האי חזקה (תוס' ד"י ע"א ד"ה א"ר נחמן):
תי"ט ד"ה לא כי וכו'. כתבו תוס' (יב,ב ד"ה והוא) דאף על גב דבסוף המניח (לה,ב) דייקי מדקתני לא כי, דמיירי בברי, הכא דליכא למטעי תני לא כי אף על גב דאיירי בשמא:
ד"ה מקח טעות וכו' - אפילו מנה וכו'. ויש ליתן טעם למה לא דמי למוכת עץ, דבגמרא (יא,ב) מסקינן, מוכת עץ בין הכיר בה בין לא הכיר בה כתובתה מנה, אבל כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה (יב,א) אין לה כלום. ונראה דבאנוסה יש החרפה מפני שנאנסה שאולי יקניט את בעלה מה שאין כן במוכת עץ דמקרה הוא:
ד"ה נאמנת וכו' - דהכא דוקא וכו'. קשה לי דאם כן למה (לי)[לא] טענה משנשאתני נאנסתי דאית לה תרתי למעליותא, חדא שלא תורע חזקת בית אביה, ועוד שלא יקראנה רמאית במה שלא גלתה לו שהיתה אנוסה קודם שנשאה:
רגלים לדבר וכו'. כתב ההגהה חו"מ סי' ט"ו ד', דמהרי"ק כתב דאף במקום שאינו חייב שבועה יכול הדיין להשביע כדי לברר האמת, ע"כ.
ונראה לי דיש רגלים לדבר, שלא לחשוד שישראל אנס ארוסה:
דאין להקשות וכו'. נראה לי דאי לאו חזקה דאין אדם טורח הוה אמינא דעדיפא חזקת גופה דהיא בתולה מחזקה דממונא, וכדאמרינן (כר"נ יב,ב) דאוקי אשה אחזקתה:
הרי היא קלה וכו'. דעליה לפקוח עין ולשמור דם בתוליה. ועוד דאי לא תוכל לברוריה תטעון משארסתני או מוכת עץ אני תחתיך:
ד"ה עד וכו' - הוה ליה למתני וכו'. מתני' מדויקת, שהרי בזמן שנפלו נכסים או נאנסה עדיין היתה עתידה להארס, ועל דרך שפי' רש"י בפרשת ויגש פסוק (מו,ח) הבאים מצרימה:
ולא ידעתי וכו'. גדולה מזו תמהתי דמאי קמ"ל הירושלמי. ונראה לי כמו שפי' רש"י שם (עח,א), דדוקא בשנפלו לה עד שלא תתארס ונתארסה, אבל אם נשאת לא תמכור אף על פי שנפלו לה עד שלא תתארס. וזה לשון הירושלמי (פ"ח ה"א), כיני מתניתין עד שלא נתארסה, מה בין עד שלא נתארסה מה בין משנתארסה וכו'. פי' מה בין עד שלא נתארסה ונתארסה שמוכרת ומה בין שנפלו לה משנתארסה דסברי ב"ה דלא תמכור. ולפי זה מה שאמר תחילה כיני מתניתין עד שלא נתארסה, ר"ל ואחר כך נתארסה, שלא היה דבר אחר כי אם נפילת הנכסים קודם האירוסין ואחר כך לא היה כי אם אירוסין אבל לא נישואין: