אור ברסלב
קול הרמז נשים כתובות › פרק א משנה ב

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

כתובות · פרק א משנה ב

פרק א משנה א

כתובתה. למאן דאמר (י,א) כתובה מדרבנן, מפרש פסוק (שמות כב,טז) כמוהר הבתולות, סבלונות ודורונות. כן פירש הרמב"ן בפירוש התורה: גרושה. לא מיבעיא אלמנה שאין לה גריעות, אלא אפילו גרושה דמסתמא יש לה איזה פגם, ואפילו חלוצה:

הגיורת. כל אלה השלש דסיפא סתמן חשודות, ולכך לא ערבינהו עם השלש הראשונות:

תי"ט ד"ה וחלוצה וכו' - דכנשואה דמיא וכו'. והר"ן כתב, וקמ"ל ואף על גב דנתאלמנה ונחלצה, כתובתה מאתים. ונראה דרוצה לומר אף על גב דאית בה תרי לגריעותא. וגם מה שקראה (הרמב"ם פי"א מהל' אישות ה"א) משוחררת ומתניתין קראה שפחה, הוא דמפני שקדם ואמר הנושא, ולא שייך לומר הנושא שפחה. אבל קשה למה אמר שבויה דהוה ליה למימר פדויה, שהרי כשנשאה לא היתה שבויה. ויש לומר דאפילו בהיותה שבויה בקטנותה היתה יכולה להתקדש לו על ידי אביה:

ד"ה הגיורת וכו' - שמעתי טעם ששונה וכו'. ולא התחיל בשבויה שלא להתחיל בפורענות:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה