אור ברסלב
קול הרמז נשים יבמות › פרק טו משנה ז

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

יבמות · פרק טו משנה ז

פרק טו משנה ה

תי"ט ד"ה ואחר כך וכו' - משום דאמרינן וכו'. כתב (המהרש"א) בעל חידושי הלכות ד"ה לאו משום וכו', וליכא לאקשויי דהמ"ל דאי נמי מיית בעלה אלא דלא מיית חמוה וכגון דאיכא יבום וקמכוונה לקלקל חמותה דלא תיתי ליצטערן אחר שתתייבם ליבם שהוא בנה דמדקתני תנשא וכו' משמע דתנשא לשוק בלא חליצה מיירי והיינו ע"כ בליכא יבום, ע"כ. ובלאו הכי אין קושיא, דרבותא קמ"ל דאפילו אמרינן לא מת בעלה מתירין אותה להנשא, וכדכתבו תוס' (ד"ה סד"א), דכיון דחזיא דחמותה אסורה אף היא לא מקלקלה נפשה:

ואצטריך לאשמועינן וכו'. נראה דהוה מצי לאצרוכי בד"א, דהיינו דבצרה חד מהן עבדא איסורא ממה נפשך, דאי מת הבעל הצרה אסורה בתרומה, ואי לא מת האחרת אסורה להנשא, ומשום הכי אמר רבי עקיבא דתאסר הצרה בכל, אבל בחמותה דאפשר דמת הבעל ולא חמיה ותהיה מותרת בתרומה, ואימא דמודי רבי עקיבא, ואי תני דחמותה הוה אמינא בה אמר רבי טרפון דתאכל, אבל בצרה אימא דמודי לרבי עקיבא:

תשמיש מבעלה וכו'. זו ודאי משקרא כדי לקלקלה שתנשא, ואפילו שהיא נישאת תמות נפשה עם פלשתים, רש"י (קיח,א ד"ה צערה):

אבל בחמותה דצערא מילי דעלמא אימא מודי ליה לרבי עקיבא, כצ"ל: כשקרנית כולי האי וכו'. ונהי דלהשיאה לא מהימנא, אבל לחומרא לענין תרומה תיחוש, רש"י (שם ד"ה מידי):

ד"ה ומניח כתובה וכו' - מפרשינן סתם, כתובה וכו'. לא דק במלתייהו, דכתבו (כתובות עה,א במתני'), אם בא לתבוע כתובה, ופי' אי כתב לה, דאי לא תימא הכי הוה ליה למימר כשתובע או כשבא לתבוע:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה