קול הרמז נשים· רבי משה זכות
יבמות · פרק ח משנה ג
אסורים. פי' תלת מילי קתני, חדא דעמוני ומואבי ולא עמונית ומואבית, וחדא דאסור לעולם, וחדא דנקבותיהם מותרות מיד:
אמרו לו וכו'. נראה דנפקא מדתנן רבי שמעון מתיר וכו', והדר תני אמר רבי שמעון קל וחומר, ומשמע דתרי מילי נינהו, הלכה וקל וחומר: תי"ט ד"ה עמוני וכו' - עד עולם וכו'. והוא על דרך (דברים כא,יא) אשת יפת תואר, ודרשינן (קידושין כא,ב) אפילו אשת איש:
ד"ה מצרי וכו' - מקדים אדומי וכו'. ומזל"ן דאדומי יותר חידוש, כדכתבו התוס' (עז,א ד"ה כתנאי) דאגב דכתיב מצרי ולא מצרים כתב נמי אדומי ולא אדום:
ד"ה הלכה וכו' - לאו הלכה וכו'. ומשום הכי לא נפרש מ"ש לא כי, לשון אינו דין, אלא הלכה אני אומר, דהא אינהו אמרו לו אם הלכה נקבל, ור"ל הלכה למשה מסיני. ועוד דהוה ליה למימר סתם הלכה אני אומר, מאי לא כי:
אמאי פליגי וכו'. ממתניתין לא מוכח אי פליגי דאיכא למימר דקבלוהו מיניה, אבל בברייתא (עז,ב) פליג עליה רבי יהודה: