קול הרמז נשים· רבי משה זכות
גיטין · פרק ב משנה ד
במחובר. אע"ג דכבר אשמועינן זה לעיל (מ"ג) דקתני, ונותן לה את הפרה, וכדכתב שם הר"ב, אשמועינן דאפילו טופס לא משום גזירת תורף, כדתניא לקמן פ"ג סוף מ"ב, ואהא קאי שפיר כתבו דהיינו הטופס, ונתנו לה היינו דכתב התורף שראוי להנתן לה:
וחתמו. ה"ה אפילו לא חתמו, דמתניתין רבי אלעזר היא דס"ל דעידי מסירה כרתי כדאמר בגמרא (כא,ב). וכתב הרשב"א (ד"ה כתבו),
דהאי חתמו ר"ל השלימו, מלשון (יחזקאל כח,יב), חותם תכנית (שפירושו סוגר ומשלים), ב"י סי' קכ"ד (ד"ה כתב הטופס). והשלימו ר"ל שכתב התורף, וכ"כ התוס' בפ"ק (ג,ב ד"ה דתנן אין כותבין) וז"ל, וחתמו לתורף קאי כלומר סיימו כמו תורה חתומה ניתנה דפרק הניזקין (ס,א), ע"כ. והא עדיפא מדהרשב"א דהויא לשון חכמים:
תי"ט ד"ה כתבו וכו' - הגט וכו'. ובספר מוסף הערוך (ע' טפס) כתב, שבלשון יוני ורומי טופס הוא צורה שמעתיקים ממנה:
ד"ה על וכו' - יהיה וכו'. לפי דעתי עדיפא לישנא דהר"ב דכתב, ולכתוב עליו מה שירצה, שהוא לשון כולל כמה חששות אחרות, כגון שנכתב לשם אחרת וימחוק לשם אשתו, וכיון שהעדים חתמו לשם האחרת הו"ל מזויף מתוכו:
ד"ה וחכמים וכו' - מכשיר רבי אלעזר וכו'. דאמרינן בגמרא (כב,א), מאן חכמים רבי אלעזר: