קול הרמז נשים· רבי משה זכות
גיטין · פרק ב משנה ג
ובכל. דוקא מזה מרבינן, משום דתני ברישא בכל כותבים ואייתר האי ובכל, מה שאין כן בסיפא, ודוק:
במשקים. פי"ב דשבת (קד,ב) פי' רש"י, במשקין, שמשחירין כמו מי תותין וכיוצא בהן במי פירות של כל שאר הפירות, ע"כ. ונראה לי
דקרי משקין מה שעשוי לשתיה, ומי פירות כמו מיץ לימונ"י וכיוצא: זית. פי' רש"י (יט,א) והר"ב, תלושה. ולפי זה קשה דלשתרי נמי לכתוב בקרן פרה קצוץ:
תי"ט ד"ה רבי יוסי הגלילי אומר וכו' - ואע"ג וכו'. היה עולה על דעתי לתרץ, דשאני התם דכתיב (במדבר ה,כא), בספר בפתחות הב' שהוא במקום ה' הידיעה, ומשום הכי דרשינן (סוטה פ"ב מ"ד), על המגילה דומיא דספר תורה, וכאן לא כתב אלא בספר בשו"א בב', אבל הרמב"ם פי' וז"ל, וחכמים אומרים מפני שאמר ספר בלתי ה"א הידיעה ולא אמר על הספר או בספר הנה התיר כל מה שאפשר הכתיבה בו, ע"כ. אלא שיש להרהר עליו, שלא יכול הכתוב לומר בספר בפתח, מפני שסמוך אל כריתות, וכלל גדול בידינו שאין מלה שיש בה ה' הידיעה נסמכת: