אור ברסלב
קול הרמז נשים גיטין › פרק א משנה ד

קול הרמז נשים· רבי משה זכות

גיטין · פרק א משנה ד

פרק א משנה ג

ואחד. איכא למידק דכיון דקי"ל (לח,א), דהמשחרר עבדו עובר בעשה, למה הקלו רז"ל בשחרורו. וי"ל דאחזוקי איניש לרשע לא מחזקינן, ואם כן נאמר דשמא סיבה ראויה היתה לאדון לשחררו, וכגון עבד בן ממזר שנשא שפחה, כדתנן ספ"ג דקדושין. א"נ חציו עבד וחציו בן חורין דכופין את רבו לשחררו, או שלא יש שפחה באותה מקום, או שנשבע שלא ישא שפחה:

מן הדרכים. יש לדקדק מאי קמ"ל בבבא זו. ונראה דבגמרא (י,א) אמרינן, שכל אלו הנז' מתני' ליתנהו בקדושין כי אם בגיטין, וז"ש ששוו גטי נשים לשחרורי עבדים, וכלומר ואינם בקידושין, דוק ותשכח:

תי"ט ד"ה שוים כו' - בבת חורין כו'. קשה דאם כן למה אסרה תורה על האדון לשחררו, ולמאי דנזכר לעיל ניחא:

ד"ה ששוים וכו' - איירי בגיטין כו'. ואין להקשות דנימא משום דברישא דמתני' מקדים גיטי נשים, דאי לא דעד השתא מיירי בגיטין לא הו"ל לאקדומי ברישא. וא"ת תיפוק להו דגט שחרור קדים בקרא לגט אשה, וי"ל דאין ספק שעיקר תקנת חז"ל להקל בעד אחד הוא משום עיגונא דאתתא אע"ג דהוי דבר שבערוה:

תוכן העניינים

קול הרמז נשים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה