קול הרמז נשים· רבי משה זכות
גיטין · פרק א משנה ג
תי"ט ד"ה אם וכו' - דעוררים וכו'. י"ל דמלבד ערעור דמזויף עוד יש מיני ערעורים אחרים, כגון שיאמר שנמלך ובטלו או שאחר כתבו ששמו כשמו, וזה עוררים בעלים שונים המערערים זה באופן אחד וזה באופן אחר:
ד"ה יתקיים כו' - דלא קביעי וכו'. קשה דאמר (הרא"ש) (הרשב"א בפי' ט,א בא"ד המביא. עי' תוס' רע"א סי' ג) פירוש המשנה שהקלו בארץ ישראל משום עגונא דאתתא, ולא מטו בה משום שיש בית דין, ואם כן למה החמיר עתה מטעם דלא קביעי בית דין. וי"ל דבזמן הראשון לא חשו לשמא יבא הבעל ויערער, דכיון דהוו שכיחי בי"ד אמרינן דמסתפי שיכחישוהו העדים ומשום עיגונא אמרינן הכי, אבל בדליכא בי"ד אי לא אמר בפני נכתב ובפני נחתם, טענינן מזויף ולא תנשא באותו הגט, וכן בזמן הזה בארץ ישראל דהויא כמדינת הים:
ד"ה ואינו כו'. ה"ה אם יכול לומר אלא שלא אמר גם כן יתקיים בחותמיו, וכמ"ש הרמב"ם בפ"ז מהלכות גירושין הי"ג, אלא שהוא מחלוקת רבי מאיר ורבנן (ה,ב) ובפלוגתא לא מיירי: