קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
עדיות · פרק ז משנה ז
עד הפורים. נראה דסברא זו היתה מחודשת מאיזה זמן קרוב, דסברו שנכון לעשות כן מפני הטעם שהזכיר התי"ט, דאי אמרת שהיו סוברים שכך נהגו קמאי דקמאי, לא הוה משכחת לה למאי דאמרינן (פסחים נו,א), דחזקיה עיבר ניסן בניסן. ואין לומר דלכתחלה אמרי אבל בדיעבד שפיר דמי, דהא תלה טעמא (סנהדרין יב,ב) דלא יתקבלו דברי השלוחים. גם דוחק לומר דפליגי אההיא דעיבר ניסן אעפ"י דאיכא מחלוקת דתנאי בברייתא בסנהדרין דף י"ב ב', דאם כן הו"ל לגמרא למימר כן (בד"ה)[כדברי הכל]: