קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
עבודה זרה · פרק ה משנה ט
תי"ט ד"ה ושער נזיר וכו' - מקדש וכו'. י"ל דתרווייהו צריכי, דהתם איירי תוך זמן נזירותו בעוד שמגדל פרע, והכא מיירי לאחר שגלח שעשה את המצוה, והוא אמינא דמותר קמ"ל מהכא. וכעין תירוץ זה תרצו תוס' בקדושין נ"ז א' (ד"ה כפרה) גבי עגלה ערופה, ע"ע. ואין לומר דלכתוב (במדבר ו,יח) ונתן, דמיירי אחר עשיית המצוה וכל שכן קודם לא, דאי לא כתיב (ו,ה) קדוש יהיה, מנ"ל דאסור בהנאה, הוא אמינא דונתן על האש הוא למצוה, אבל עכשיו דכתיב קדש יהיה דמשמע דאסור בהנאה, מניה נשמע דגם ונתן הוא משום כך: