אור ברסלב
קול הרמז נזקין עבודה זרה › פרק ד משנה ז

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

עבודה זרה · פרק ד משנה ז

פרק ג משנה ד

שאלו. כוונתם היתה להכריח סברתם שהאלוהות הרבה וכל אחד מושל בגבולו. ואם תאמר שיש אחד עליון והוא האלוק לבדו למה לא

יבטל העבודה זרה. ואין לומר שרצו להכריח שהשיתוף מותר לכו"ע, דאם כן כך היה להם לזקנים להשיב, דלאומות מותר, ולא הי"ל לקרות שוטים אל כל המשתפים, שהרי לאומות העולם מותר, וכדכתב בעל ההגהה באו"ח סי' קנ"ו. ועוד לא מסיק כלום, תדעו שהן אלוהות וכו', דלעולם אימא לך שהניח אלו מפני שרוצה הוא בשיתופם, ודוק:

תי"ט ד"ה יאבד וכו' - שאובדים וכו'. תירוץ זה אינו נכון להשיב לאפיקורוס, שיאמרו שאיבוד איזו אומה אינו על זה העונש, אלא מפאת המערכה או מקרה של מלחמות, והאמת שאין הקושיא מתחלתה

כלום, דאם כן כל חוטא יאמר שה' חפץ בחטאו כיון שאינו מאבדו:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה