אור ברסלב
קול הרמז נזקין סנהדרין › פרק ט משנה ו

קול הרמז נזקין· רבי משה זכות

סנהדרין · פרק ט משנה ו

פרק ט משנה ה

פרחי כהונה. הוא מלשון (איוב ל,יב) על ימין פרחח יקומו וגו'. ועוד י"ל שהוקבעו בשם זה ע"ש (במדבר יז,כג) ויוצא פרח, האמור במטה אהרן. וכן איתא במדרש (עי' מדרש תנחומא תרומה יא), ויוצא פרח רמז לפרחי כהונה:

תי"ט ד"ה הגונב וכו'. דתנן התם (כלים פ"ד מ"ג), ושולי קוסים הצידוניים. אבל הערוך גרס בוסין בב':

ד"ה כהן וכו' - אינכם בכלל חיוב וכו'. ופי' (ויקרא י,ו) ולא תמותו, ולא תפחדו מן המיתה אם לא תקרעו ולא תפרומו. ופירוש זה מעין מה שפי' רש"י בפרשת אמור פסוק (כא,יב) ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלקיו וגו', ופי' רש"י שאינו מחלל בכך את העבודה. אבל קשה לי בפירוש זה שהרי בפ"ח ה"א דהל' אבל כתב וז"ל, אבל חייב לקרוע על מתו שנאמר (ויקרא י,ו) ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו, הא אחר חייב לפרום, ע"כ. וכתב הכסף משנה, וכתב הרמב"ן דקריעה דרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא ומיתה זו שאמרו הוא כענין העובר על דברי חכמים חייב מיתה, עכ"ל. וכן נראה מדברי רבינו, עכ"ל הכסף משנה. ובודאי דאשמיטתיה [דהכסף משנה] כל זה בפ"א ה"ח מהל' ביאת מקדש, דכדברי הרמב"ן היתה מתורצת קושייתו, ודוק. אבל מ"ש הרמב"ם (הי"ד), דין קרועי בגדים ודין פרועי ראש אחד וכו', קשה דבפירוש כתב דקרועי בגדים חייב מיתה. ונראה לי בדוק דדין אחד להם, ר"ל מיתה, אבל פרועי ראש חייבים מיתה מדאורייתא, ופרומי בגדים מדרבנן. ויש ראיה לזה מדברי הרמב"ם עצמו, שלמעלה מדין זה (ה"ח) מייתי פרועי ראש מהיקש דברי יחזקאל מן (מד,כ) ופרע לא ישלחו, וכדכתב התי"ט, ואם כן למה הזכירו אח"כ (ויקרא י,ו) מראשיכם אל תפרעו. ומ"ש [התי"ט] על הכסף משנה כנז"ל הוא דוחק גמור, שהוא נגד התורת כהנים שאמר ממשמע לאו אתה שומע הן:

תוכן העניינים

קול הרמז נזקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה