קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ט משנה ה
שלקה. דוקא שחייבים עליה כרת, דאי הוה לאו גרידא אין סברא שיגרמו לו למות. ולפיכך לא חש תנא לפרשו דפשיטא הוא. ותני מי שלקה דדוקא שהתרו בו בשתי הפעמים ולקה עליהן, אבל אם נודע שעבר הראשונה בכרת במזיד בלי התראה, אעפ"י ששנה בה ובהתראה אין מחייבים אותו לכיפה:
הרע"ב ד"ה מכניסין וכו' - שעורים וכו'. בפי' הרמב"ם, פת שעורים: תי"ט ד"ה ההורג וכו'. קשה לי דלפי דברי הרמב"ם (הל' רוצח פ"ד ה"ט), למה שוו מחוייבי כריתות אל שופכי דמים בעונש אחד השנוי
במתני', אחר ששפיכות דמים חמור מכל חייבי מיתות: