קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ה משנה ג
בשלשה. הא קמ"ל דלא אמרינן שזה יודע בשני עיבורים שהיו שני חדשים מעוברים וזה מנאן לכולן חסרים:
תי"ט ד"ה אחד אומר בשלשה וכו' - וחמשה וכו'. ולי נראה דאגב סיפא נקטיה דבה צ"ל בשלשה וחמשה, משום בבא דאחד אומר בחמש
ואחד אומר בשבע:
ד"ה שבחמש וכו' - אע"ג וכו'. זה קשה לאמרו, דא"כ מה טעם אמרו שבחמש חמה במזרח וכו', אבל מתחילה קושיא ליתא, דהתם גזירה
לכל הזמנים ויכול להיות יום מעונן: