קול הרמז נזקין· רבי משה זכות
סנהדרין · פרק ה משנה ב
עדותן. כתב הר"ב דשוב אי אתה יכול להזימן וכו' וכל זמן וכו'. סברתו כסברת רש"י (מ,א במתני') והראב"ד (פ"ב ה"א), אבל הרמב"ם בפ"א דהל' עדות ה"ד, ס"ל דאף בהכחשת גופא דעובדא מקריא חקירה, וכמו שהביא התי"ט לעיל מ"א ד"ה העובד עבודה זרה וכו' עד וכן כל כיוצא בזה הוא מכלל החקירות, ע"כ. דאפילו אחד אומר איני יודע עדותן בטלה. ובעל לחם משנה (שם) הסביר פנים לסברתו. ואני מוסיף דמדתני לעיל מ"א, מכירים אתם אותו וכו', שכולם בכוונת המעשה בתר שבע חקירות, משמע שאף הם בכלל החקירות. ותמיהני על התי"ט למה לא נתעורר בזה: תי"ט ד"ה בן זכאי, - שקבל וכו'. שחייב אדם לומר כלשון רבו, כדתנן פ"ק דעדיות מ"ג:
ד"ה עדותן וכו' - דרחמנא וכו'. קשה לי דכיון דילפינן מהכא, שצריך עדות שתתקיים בה תורת הזמה, א"כ לישתוק קרא משבע חקירות,
כיון דבכל אחד מהכא שייכא הזמה:
ד"ה ואפילו וכו' - בחקירות וכו'. פי' רש"י (מא,ב ד"ה רבא) וז"ל, הא דקתני אפילו לאו ארבותא דבדיקות קאי אלא ארבותא דחקירות וכו' היכא דליכא אלא תרי סהדי ואחד אומר איני יודע עדותן בטלה, בדיקות אחד אומר איני יודע עדותן קיימת, והוא הדין לשניהם, דהוה ליה עדות המוזמת בחקירות, ואפילו בחקירות משכחת לה דאמר אחד איני יודע עדותן קיימת, והיכי דמי כגון דאיכא תלתא דאפשר לעדות שתתקיים בשנים ומשום שלישי לא מפסלי הנך, ע"כ: